סגירת משרדי אל-ג’זירה במרוקו1

מאז ראשית שנות ה-2000 משדרת רשת אל-ג’זירה, שמרכז השידור שלה נמצא בקטאר, חדשות מכל העולם הערבי. בכלל זה, מזה כשנה וחצי, משודרת מהדורת חדשות יומית מרבאט בירת מרוקו, העוסקת בענייני היום במע’רב. ב-6 במאי 2008 התקבל במשרדי אל-ג’זירה ברבאט פקס המודיע למנהלי התחנה כי שידוריהם היומיים יופסקו עקב בעיות טכניות וחוקיות של השרת המספק להם את שירותי התקשורת.2 לטענת אנשי אל-ג’זירה כל האישורים הנחוצים לשידור הושגו עוד בטרם עלתה התכנית לאוויר בנובמבר 2006, ואין לממשלת מרוקו עילה חוקית לבטלם.

מה, אם כן, יכולה להיות עילה לשיבוש שכזה? ייתכן והסיבה נעוצה בתוכן השידורים. אל-ג’זירה ערכה תכניות תחקיר, תכניות אולפן ומִשדרים רבים על נושאים “בוערים” במרוקו, בהם גם שאלת השליטה בסהרה המערבית, קשריו של המלך המנוח חסן השני עם אנשי המוסד הישראלי ועוד. אין הוכחה לכך שהורדת השידורים קשורה בתכנים “האסורים” ששידרה אל-ג’זירה. אך יש לציין שאין כלי תקשורת מרוקני שהיה מפרסם כתבות כאלה ולא מאבד את רישיונו, לפחות לזמן מסוים. עורכי עיתונים וכתבי עת במרוקו נתבעים לדין על הרבה פחות מכך ובתי המשפט מחייבים אותם בקנסות עצומים.3

נקודה נוספת למחשבה היא שסגירת תחנת אל-ג’זירה התרחשה זמן לא רב לאחר ששרי התקשורת של המדינות החברות בליגה הערבית, למעט אלה של לבנון וקטאר, קיבלו החלטה לארגון מחדש של עקרונות השידור (מעין אמנת שידור) בטלוויזיות לווין בעולם הערבי. תחנת אל-ג’זירה מסרבת להיכנע לתכתיבי שידור של ממשלות המצנזרות את שידורי הטלוויזיה, ולפיכך מהווה מטרה להטרדה מצד רבות מהן, כולל ממשלת מרוקו.

כלי תקשורת רבים בעולם הערבי ומחוצה לו, ארגוני זכויות אדם ועיתונאים, קראו לממשלת מרוקו לבטל את הפגיעה ברשת אל-ג’זירה ובשידוריה היומיים ממרוקו ולאפשר חופש ביטוי וחופש עיתונות כמקובל בעולם החופשי.

2 The National Agency for Telecom Regulation (ANRT)

3 ראה, למשל, מקרהו של כתב העתNICHANE  שנסגר פעמיים עקב פרסום תחקירים שנחשבו פוגעניים באסלאם ובבית המלוכה.