“הנח לאיומים, תן דין וחשבון”

הצבא התורכי, מפלגת ה-AKP והתקשורת בתורכיה

מאז הפלישה האמריקאית לעראק בשנת 2003 ועד היום, אנו עדים להתקפות אוויריות (אך לא רק אוויריות) של צבא תורכיה בעראק. התורכים חוששים מעצמאות כורדית והקמת מדינה כורדית שתשתרע על פני שטחים בצפון עראק, מערב איראן ומזרח תורכיה, דבר אשר יאפשר את חידוש הטרור בתוככי תורכיה. החשש מפני הקמת מדינה כורדית היה גם הסיבה העיקרית לדחייה התורכית את הבקשה האמריקנית לפתיחת חזית אמריקאית-צפונית בעראק, משטחה של תורכיה. חשש נוסף בהקשר זה, נתון לאפשרות שמעלים האמריקאים לחלוקת עראק לשלוש מדינות קטנות, שאחת מהן תהיה כורדיסטן העצמאית. בעקבות חששות אלו פנו התורכים לארה”ב בבקשה להתיר פעילות צבאית תורכית כנגד מעוזי ה-PKK.1 האמריקנים אישרו והפעילות התורכית בעראק זוכה להבנה.

ב-3 באוקטובר 2008, נהרגו באורח טרגי 17 חיילים תורכים באקתותון (Aktütün), על ידי טרוריסטים של ארגון ה-PKK.2 מטבע הדברים עורר אירוע זה הדים רבים בתוך תורכיה, כמו גם הלם ועצב גדול. עד כאן מובן מאליו. מה שאינו מובן מאליו הוא מה שנכתב בעיתון Taraf(“צד”)3 כשבועיים לאחר מכן. ב- 16 באוקטובר, הופיעה בעמוד הראשי של העיתון הקריאה: “הנח לאיומים- תן דין וחשבון”.4 קריאה זו, למרבה הפלא, לא הופנתה כלפי ה-PKK, אלא כלפי הרמטכ”ל החדש של תורכיה, הגנרל אילקר באשבו (İlker Başbuğ). הצבא בכבודו ובעצמו, בהנהגתו של באשבו, נדרש לתת דין וחשבון על פעילותו בדרום-מזרח המדינה, ועל חוסר מקצועיותו, לכאורה, שהובילה למותם של מאות חיילים תורכים מפתיחת המערכה ועד היום.

מדוע ביקר העיתון את הצבא? מסתבר, שלמערכת העיתון הודלפו תמונות מגורם לא ידוע, ובהן נראתה תוכנית התקפית ברורה של מחבלי ה-PKK היוצאים או מתכוננים לפעולת ההרג שלהם, אותה פעולה שתוצאתה 17 חיילים מתים. המצלמה התעכבה על ההכנות לפיגוע ואחר כך על ההתקפה עצמה, דבר המוכיח בוודאות שבידי הצבא היה מידע מוקדם על הפעולה, אך הוא ביכר שלא לעשות דבר. העיתון מציין, שלא רק תמונות וצילומים הגיעו אל בעלי התפקידים הגבוהים ביותר בצבא, אלא גם הפרטים האישיים של הטרוריסטים, שמותיהם (!), מקומות הלידה שלהם  וגילם.

מכיוון שידוע ש-Taraf מצדד בממשלת ה-AKP, ומפלגת ה-AKP מתנגדת נחרצות לצבא, ניתן להבין על איזה רקע מתנהל המאבק מעל דפי העיתון. נשאלת השאלה האם העיתון צודק בכך שהוא מבקש להפריד בצורה מוחלטת את הצבא מהפוליטיקה או לא. ובכן, מובן ש-Taraf ומפלגת ה-AKP יתמכו בהפרדה מסוג כזה, שכן, בהתאם למסורת התורכית, הצבא היווה תמיד איום על השלטון. מצד שני, בשל נטיותיו אלו, דאג הצבא לנהל “רומן” עם העיתונות בתורכיה, החל מהעיתון Cumhuriyet (רפובליקה) שמייצג את דעות הצבא, ועד לשבועון Nokta (נקודה) שביקר את הצבא ולכן נסגר ב-2004.

קל להתווכח בנושא צבא ותקשורת והקשר ביניהם, אך קשה להתווכח על אותה נקודה כשמדובר בחיי אדם. השאלות המרכזיות בנושא הזה הן ראשית, כיצד הגיעו התמונות לעיתון? ושנית; האם התמונות הגיעו על ידי המודיעין האמריקני (סביר להניח) ישירות לצבא, או שמא הממשל האמריקני מעביר את החומר המסווג קודם כל לידי ממשלת תורכיה ושם נותרו התמונות ולא הועברו כלל וכלל לידי הצבא?? בהתחשב במה שנאמר כבר, לפיו העיתון מבטא את הלכי הרוח של אנשי ה-AKP, האם יתכן כפי שמציעים בתקשורת התורכית, כי החומר הוסתר מהצבא על ידי הממשל רק כדי לפגוע ביוקרתו תוך קיפוח חייהם של 17 חיילים תורכים? בל נשכח שבסקרים האחרונים חלה ירידה חדה במספר התומכים של ה-AKP מ-50.9% תמיכה בספטמבר  ל-35% באוקטובר באותה שנה.6 האם זוהי דרכה של המפלגה לשמור על תומכיה?

כעת, הצבא תובע את העיתון, הרמטכ”ל אינו אומר דבר בתשובה לשאלות מדוע לא מנע את התקפה הכורדית, ואילו ראש הממשלה ארדוהאן (Erdoğan) ביקר את התקשורת על כך שהיא ביקרה את הצבא… האם יש בכל אמת או שמא ציניות מביכה?

סגנית העורך הכללי של Taraf, יסמין צ’ונגאר (Yasemin Çongar) אמרה בריאיון בנושא אחר, ש”אנחנו משנים את כללי התקשורת המיינסטרימית של תורכיה”.[1] על רקע נטייתו החד-צדדית של העיתון תוך משחק מסוכן ברגשות ובביטחון וכן בהתבסס על המוטו שלו, הגורס כי:  “Düşünmek Taraf Olmaktır”, כלומר, לחשוב זה לקחת צד, לא נותר אלא לשאול שאלה אחת מינורית ופשוטה:

האומנם?

1 PKK (Partiya kerkaren Kurdistan), תנועת הטרור המרקסיסטית-לניניסטית שהוקמה על ידי עבדוללה אוג’אלאן (Abdullah Öcalan) באנקרה בשנת 1978. התנועה החלה במשטר הטרור שלה בתוככי תורכיה ב-1984. יותר מ-44 אלף איש שילמו בחייהם במאבק הכורדי-תורכי.

2 Hürriyet, 4 October 2008.

3 העיתון Taraf, הינו עיתון יומי, הנקרא על ידי כ-24 אלף קוראים (על השאלה בדבר מספר קוראיו האמיתי ראה  בהמשך), שנוסד בנובמבר שעבר. העיתון “מתמחה” בהבאת ידיעות ופרשנויות העוסקות בניסיונות, לכאורה, מצד הצבא להפיל את הממשלה המכהנת בראשות ה-AKP. מעניין לציין, שלפי מקורות מסוימים, יש מי שרוכש מספר עותקים מכל גיליון של העיתון, בכדי לתמוך בהפצתו ואילו אחרים מתרחקים ממנו בשל הטענה כי העיתון “שכח” מתפקידו ככלי תקשורת והפך הפך להיות כלי ניגוח של ה-AKP את החזית החילונית בתורכיה. כך או אחרת, על רקע העובדה לפיה מתפרסמים בתורכיה כ-400 עיתונים מדי יום, ניתן לומר שתפוצה של 24 אלף (עם עזרה או בלעדיה) תוך שנה, היא הישג מרשים.

4 Taraf, 16 October 2008.

6 Turkish daily news, 17 October 2008

[1] The Economist, 26 June 2008.