***

חִיש חוֹלֶפֶת שַיֶּירֶת הַחַיּים

אַשְרֵי הַדְּבֵקִים בְּשִירָה וְנִיגּוּנִים

אַל נָא תִּדְאַג לְיוֹם הַמָּחָר

מַלֵּא שוּב אֶת הַכּוֹסִית, הַלֵּילוֹת חוֹלְפִים…

***

עֹמר ח’יאם*

מפרסית: מוריה כהן1

* עֹמר ח’יאם הינו מגדולי משורריה והוגיה של פרס. הוא חי בין השנים 1131-1048. לשירתו של ח’יאם גדלות וניחוח משל עצמה, המייחדת לו מקום של כבוד בתור הזהב של השירה הפרסית-אסלאמית.

עמר ח’יאם עוסק בשיריו בבעיות נצחיות, שעניינו תמיד את האדם באשר הוא. ספקותיו, חיפושיו ולבטיו קרובים כל כך לליבו של כל אדם בכל מדינה ובכל תקופה. זוהי שירה אנושית כללית במלוא מובנן של מילים גדולות אלה. צערו של עמר ח’יאם הוא צערו של כל אדם. שיריו של עמר ח’יאם כתובים בטורים פשוטים, תמציתיים, מגובשים ומרוכזים.

הוא כותב בשיטת המרובעים. בשיטה זו השיר הוא בן ארבעה טורים. הטור הראשון השני והרביעי נחרזים. קיימים מרובעים אשר נחרזים בכל ארבעת הטורים. אלו נחשבים למשובחים יותר. הורתו ולידתו של המרובע היא בפרס. שורשי המרובע נעוצים בשירה הפרסית העממית.2

1 תודתי למר מנשה אמיר אשר חיווה דעתו על התרגום.

2 עומר כיאם, מרובעים (תל-אביב: הוצאת גזית, תשי”ב).